דיאן נ' סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

1) עניינה של התביעה הוא טענת התובע בדבר חיובו בתשלומים על-ידי הנתבעת בגין קו טלפון אף שלדידו הודיע לנתבעת כי כרטיס ה-SIM נגנב. התובע עותר לפיצוי בגובה 2,500 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

3) התובע טוען בתביעתו, כי ביום 22.4.13 קיבל לידיו כרטיס SIM שרכש מאת הנתבעת (להלן: "הכרטיס") כאשר לטענתו סוכם כי השימוש בכרטיס יהיה בתמורה לתשלום חודשי בגובה 70 ₪ לערך. כחודש לאחר מכן, לטענת התובע, הכרטיס נגנב יחד עם מכשיר הטלפון והוא הודיע מיד על כך לנתבעת. חודשיים לאחר מכן, לטענת התובע, הוא הופתע לגלות כי הנתבעת ממשיכה לחייב אותו עבור הכרטיס ובסכום גבוה. התובע טוען, כי רק לאחר 7 חודשים נותק הקו, ובמהלך אותה תקופה חויב חשבונו. התובע כימת את תביעתו והעמידה על סך 2,500 ₪.

4) הנתבעת טוענת בכתב הגנתה, כי תיאור העובדות בכתב התביעה אינו מדויק. הנתבעת טוענת, כי ביום 22.4.13 התקשר התובע עם הנתבעת בעסקה במסגרתה רכש כרטיס כאמור, כאשר התשלום החודשי הקבוע הנו כ-120 ₪ [נספח א' לכתב ההגנה] ולא כטענת התובע 70 ₪. לטענת הנתבעת הקו נותק לבקשת התובע, רק ביום 7.10.13, כך שאין כל בסיס לטענה שהנתבעת חייבה את התובע למשך 7 חודשים. יתירה מכך, לפי רישומי הנתבעת, ביום 2.7.13 פנתה בתו של התובע והודיעה כי הקו אבד, אז, נחסם הקו לשיחות יוצאות, והוא נותק כליל לבקשת התובע רק ביום 7.10.13 כאמור.

דיון והכרעה

5) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן.

6) לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הסבריהם, והתרשמתי מדבריהם - אני מבכר את גרסת נציגת הנתבעת, על גרסת התובע. התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו לפי מאזן ההסתברויות במשפט האזרחי, ולא רק. דברי התובע בתביעתו לפיהם הודיע על גניבת הכרטיס עוד בחודש מאי 2013 אינם עולים בקנה אחד עם הראיות שהניחה הנתבעת לפני בית המשפט; ראשית - לפי התדפיסים של הנתבעת, נמצאה פעילות שוטפת ורגילה של הקו ממועד רכישת הקו ועד יום 1.7.14 [נספח ד' לכתב ההגנה]. שנית - במהלך הדיון השמיעה נציגת הנתבעת הקלטה של השיחה שקיימה בתו של התובע עם נציג הנתבעת ביום 2.7.13, ובה נשמעת בתו של התובעת אומרת כי הכרטיס נגנב יום אחד לפני כן, קרי: ביום 1.7.13.

7)לפי גרסת הנתבעת, כפי שהובאה בכתב ההגנה וכן בעדות לפניי, החיוב של קו התובע נמשך עד אשר ביקש התובע ניתוק הקו בחודש אוקטובר 2013, וכי עד אותו מועד חויב חשבונו של התובע בהתאם לעסקת ההתקשרות [מוצגים נ/1-3]. עמדה זו של הנתבעת מקובלת עליי משנתמכה בכתובים כאמור וכן משלא הופרכה על-ידי התובע.

8) כאמור, התובע לא הוכיח את תביעתו ובכלל זה, לא הוכיח קיומה של עילת תביעה נגד הנתבעת. גרסת התובע בתביעתו לא עולה בקנה אחד עם החומר הראייתי שהובא בגרסת הנתבעת.

9) על כן, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות משלא הוכחה.

לא בלי לבטים, נקבע בזאת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

על-פי הוראת תקנה 16 בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על פסק הדין אל בית המשפט המחוזי בירושלים תוך חמישה-עשר יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים באמצעות דואר רשום.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ד, 03 יולי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: